The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן

"כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Listen to the voice recording for details.

בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ

Sighing alone will not bring us salvation.

הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּל

Sighing is only a doorknob

לִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵּב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם

that unlocks the heart and opens the eyes so that one will not sit idly with folded arms.

רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹל

Instead, one should plan one’s efforts and take action, every individual according to his abilities,

וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

toward the goal of buttressing and disseminating the study of Torah and the observance of its mitzvos:

זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹ

one person through writing, another one through p

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen:

אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

“Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew,

אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט

regardless of whether he is a great Torah scholar or a simple person,

אַזוֹי אִיז אַ חוֹב גָּמוּר אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

so too, it is an absolute obligation for every Jew

צוּ טראַכטעֶן יעֶדעֶן טאָג אַ האַלבּעֶ שָׁעָה וועֶגן דעֶם חִנּוּךְ פוּן קִינדעֶר

to dedicate half an hour every day to thinking about his children’s education,

אוּן טאָן אַלץ וואָס עֶס אִיז בְּכוֹחוֹ צוּ טאָן אוּן יֶתֶר מִכְּפִי כֹחוֹ

and to do everything in his power — and indeed, more than what is in his power —

זעֶהן פּוֹעֵל זַיין בַּיי דִי קִינדעֶר, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶהן אִין דעֶם דֶּרֶך וואָס מעֶן אִיז זֵיי מַדְרִיךְ

to see to it that they follow the path in which they are being guided.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר)

(The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:)

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב

“When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]:

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן

‘When one encounters water, he should say

אַז דעֶר בַּעַל שֵׁם זאָגט, אַז דאָס אִיז אַ סִימָן בְּרָכָה

[in the name of] the Baal Shem Tov: When one encounters water, this is a sign of blessing.’ “

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת

The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus:

אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן

“When a person discusses his Divine service with a friend and they study together,

אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית

there are two G‑dly souls pitted against one natural soul.”1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה

There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation —

אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה

that one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah every day, together with the commentary of Rashi.

אַזוֹי האָבּעֶן זִיך אוֹיך נוֹהֵג געֶוועֶן דִי רַבֵּיִּים נְשִׂיאֵי חֲסִידֵי חַבַּ"ד

The Rebbeim who headed Chabad in their respective generations also followed this practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק

[Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek.

בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו

[At Maariv] on Motzaei Shabbos, when reciting the passage that begins Viy’hi noam [and continues with the following chapter of Tehillim, which begins Yoshev beseiser], we repeat the final verse, which begins Orech yamim.

אֲבָל לֹא בִּתְּפִלַּת שַׁחֲרִית

That verse is not repeated [when this chapter is recited] in the [Shabbos] morning prayers.

בִּהְיוֹת הַצֶּמַח צֶדֶק יֶלֶד

When the Tzemach Tzedek was a child

וְלָמַד אֶת הַכָּתוּב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה

and learned the verse, “And Yaakov lived in the land of Egypt for seventeen years,”

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם

I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night

שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת

is to refrain from adding vitality [to the kelipos]. 

פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר

Once my revered father, the Rebbe [Rashab], said:

דִי מַתְמִידִים וואָס דִי אַכט שָׁעָה אִיז זֵיי נוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ, האָב אִיך נִיט האָלט

“I do not care for those scholars who are so [unduly] diligent that the loss of those eight hours3 touches their very souls.”

וְהוּא רַק עַד חֲצוֹת לַיְלָה

[We refrain from studying] only [from sunset] until midnight.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּת

The Tzemach Tzedek once told R. Hendel [Kugel] at yechidus: 

זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ

“[Studying] Zohar uplifts the soul, .

מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ

[studying] Midrash arouses the heart,

אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִי

and [reciting] Tehillim with tears washes out the vessel.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ

"צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל

“Take heed and listen, O Israel.”

הָעֵת הַזֹּאת הִיא מוֹעֵד הַגְּאוּלָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

The present age is the appointed time for the Redemption by our righteous Mashiach. 

וְהַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עָלֵינוּ הֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ

The hardships we are experiencing are the labor pains of Mashiach,

וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה

and “Israel will be redeemed solely through teshuvah.” 

אַל תַּאֲמִינוּ לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַמַּבְטִיחִים לָכֶם יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת אַחֲרֵי כְּלוֹת הַמִּלְחָמָה

Don’t believe the false prophets who promise you salvation and consolation after the war ends. 

זִכְרוּ דְבַר ה' (ירמיה יז, ה)

Remember the words of G‑d:

אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ וּמִן ד' יָסוּר לִבּוֹ

“Cursed be a man who trusts in mortals, making flesh his strength, and turns his heart away from G‑d.” 

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱלֹקֶיךָ

“Return, O Israel, to G‑d your L‑rd,”

וְהָכֵן עַצְמְךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְק

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ —

The Shpoler Zeide1 

הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד,

was a man of ardent feeling,

בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד.

more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch.

בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ תק"ע —

When he visited the Alter Rebbe in Liadi, in the year 5569 (1809) or 5570 (1810),

סִפֵּר, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

he related that when he was three years old and saw the Baal Shem Tov,

“אוּן עֶר האָט מִיר אַרוֹיפגעֶלֵייגט דִי הֵיילִיגעֶ האַנט אויפ'ן האַרצעֶן

“he placed his holy hand on my heart,

אוּן פוּן יעֶמאָלט אָן אִיז מִיר וואַרעֶם".

and from that time onward, I have felt warm.”

תְּנוּעַת צַדִּיק,

A [mere] gesture of a tzaddik, 

וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעַת קוֹל,

and all the more so, seeing him or hearing his voice,

צָרִיךְ לִפְעוֹל שֶׁלֹא יִשָׁכַח לָעַד.

should generate an effect that will never be forgotten.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס

When a street lamp is erected,

מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר

all those seeking light gather around,

כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ

for light attracts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא

In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. 

וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת

Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah.

אָמַר אָז הַמַּאֲמָר אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָא

There he delivered the maamar that begins, Ein HaKadosh-Baruch-Hu Ba BiTrunia, 

וְסִיּוּם דְּבָרָיו

and concluded with these words:

גַּם הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוֹחִין הַנִּמְצָאִים עַתָּה צְרִיכִים לְהָנִיחַ שִׂכְלָם

“Even those of superior intellect who are here now must put their minds aside

וְלֹא לֵילֵךְ אַחֲרֵי הַטַּעַם וְדַעַת

and not follow their own reasoning,

כִּי יְכוֹלִים לְהַטוֹת עַל פִּי שִׂכְלָם כו

for their minds can mislead them

עַד כִּי חַס וְשָׁלוֹם מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כו

to the extent of (Heaven forbid) a bitter end.”

וְזֶהוּ הָעִקָּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעִקְבוֹת דִמְשִׁיחָא

This is the fundamental point in this era of ikvesa diMeshicha: 

שֶׁלֹא לֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְטַעַם וָדַעַת

not to follow one’s intellect a

דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך

A person’s life depends upon the air around him:

אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן

without air one cannot live.

אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס

Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין אַ תּוֹרָה וּמִצְוֹת אֲוִיר, אִיז דעֶר לעֶבּעֶן אַ געֶזוּנטעֶר

When a person lives in an atmosphere of Torah and mitzvos, his life is healthy.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין כְּפִירָה-אֲוִיר, אִיז דאָס אַ קראַנקעֶר לעֶבּעֶן

When he lives in an atmosphere that denies G‑d, his life is sickly

אוּן מעֶן אִיז כְּסֵדֶר אִין געֶפאַהר קראַנק צוּ וועֶרעֶן מִיט אָנשׁטעֶקעֶנדעֶ מַחֲלוֹת

and he is under constant risk of contagion.

דִי עֶרשׁטעֶ אַלגעֶמֵיינעֶ רְפוּאָה אִיז צוּ מאַכעֶן רֵיין דִי לוּפט

The first, comprehensive remedy is to purify the air,

דִי אַרבּעֶט פוּן טַהֲרַת הָאֲוִיר לִיגט אוֹיף דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָה

and this is the responsibility of those who are educated in Torah studies.

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז דוּרְךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

It is the letters of Torah that purify the air.

וועֶן מ'שׁטעֶהט אִין סְטאָר, אָדעֶר וועֶן מעֶן געֶהט אִין גאַס,

While standing in the store, walking down...

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu.

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת

In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained:

כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו

“It is written, ‘Let the wicked man abandon his path and the man of iniquity [abandon] his thoughts.’

אָוֶן הוּא מִלְּשׁוֹן אוֹן בְּחוֹלָם, שֶׁפִּרוּשׁוֹ כֹּחַ וְעוֹז

“The word אָוֶן (‘iniquity’) can also be interpreted as hinting at אוֹן (‘strength’).

וּכְשֵׁם דְיַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ זֶהוּ דָבָר הַמּוּכְרָח

Just as a wicked man must ‘abandon his path,’

אֲשֶׁר בְּלֹא תְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ

for without teshuvah he cannot approach holiness,

הִנֵּה כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאִישׁ אוֹן

so too, a man of strength —

כְּלוֹמַר אִישׁ הֶחָזָק בְּדַעַת עַצְמוֹ

that is, a person who is strong and confident in his own opinions —

לַעֲזוֹב מַחְשְׁבוֹתָיו

must ‘abandon his thoughts.’

וְלֹא יֹאמַר אִיך זאָג אַזוֹי, אִיך האַלט אַזוֹי

He should no longer say: ‘This is what I say,’ or ‘This is how I hold.’

כִּי כ

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק

In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.”

וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן

This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. 

וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְלִים כו

We make a point of not saying, “and they pray [to a god who]….”

הָרְקִיקָה הִיא אַחַר הָאֲמִירָה

It is customary to spit after reciting the above phrase.

טַעַם הָרְקִיקָה, כִּי מִדִּבּוּר מִתְהַוֶּה רוֹק, וְאֵין רוֹצִים לֵיהָנוֹת מֵרוֹק זֶה

The reason is that speaking generates saliva, and we do not wish to benefit from the saliva generated by uttering such words.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים

The Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren

אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים

that in addition to the regular studies,

יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה

they should also teach the plain meaning of the words of the prayers.

וּפַעַם בְּחֹדֶשׁ הָיוּ בָּאִים אֶל הַצֶּמַח צֶדֶק לְהִבָּחֵן בַּזֶּה

Once a month, the children would come to the Tzemach Tzedek to be tested.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּא

The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever1 is

שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו

to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like.

לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶּלַע הוּא

One merits the purification of the soul that exempts him from [the punishment of] kaf hakela 

עַל יְדֵי חֲזָרָה כָּל הַיּוֹם, כַּמָה שֶׁיֵּשׁ בִּיְכוֹלְתּוֹ, מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא תְּהִלִּים בְּעַל-פֶּה

by reviewing Mishnayos, Tanya, and Tehillim by heart, as much as possible throughout the day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם,

It is written:1 “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.”

כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים,

For every concept that is known and comprehended, even the very deepest,

צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה,

must find expression in Divine service; 

הַיְינוּ פְּעוּלַת דָּבָר בְּבֵרוּר וְזִכּוּךְ הַמִּדּוֹת וְהִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית

that is, in activity that refines and improves one’s middos (emotive qualities) and develops an inner bonding [to G‑d].

הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת עֲבוֹדָה.

In chassidic terminology this activity is called avodah.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן

When Mashiach comes,

וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת

we will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity,

וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת

the pure faith with which all [Jews] believe in G‑d, His Torah, and His mitzvos. 

תַּלְמוּד — פאַרְשׁטאַנד — אִיז דעֶר גְרעֶסטעֶר פאַרְשׁטאַנד האָט אַ גְרעֶנִיץ

When it comes to study, even the highest levels of understanding have their limits. 

אָבּעֶר הוֹדָאָה — גְלוֹיבּעֶן — גְלוֹיבּעֶן אִיז אַ געֶפִיהל אָהן אַ גְרעֶנִיץ

Hodaah, by contrast, is a feeling that has no boundaries.

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וועֶט געֶבּעֶן צוּ פאַרְשׁטעֶהן דעֶם מַעֲשֶׂה גָּדוֹל

The King Mashiach will endow us with an understanding of the superior worth, as expressed in action,

פוּן דעֶר תְּמִימוּת — האַרְצִיגעֶר עֶרעֶנְסטעֶר עֲבוֹדָה

of sincere, heartfelt, earnest Divine service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַין

The Rebbeim of Chabad [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner.

אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי

They] would review one or two aliyos on Thursday night.

פְרַייטאָג אַחַר חֲצוֹת פְלעֶגְט מעֶן אָנְהוֹיבְּן נאָכְאַמאָל פוּן אָנהוֹיבּ

On Friday afternoon they would begin reviewing the weekly portion again from the beginning,

אוּן מַעֲבִיר זַיין דִי גאַנצֶע סִדְרָה מִיט דעֶר הַפְטוֹרָה

reading the entire sidrah and the haftarah. 

שַׁבָּת אִינדעֶרפרִיה פאַר'ן דאַוונעֶן פלעֶגט מעֶן מַעֲבִיר זַיין נאָכאַמאָל פוּן שְׁבִיעִי

On Shabbos morning, before praying, they would review the reading from the seventh aliyah onward again.

וועֶן עֶס אִיז אוֹיסְגעֶקוּמעֶן צְווֵיי הַפְטוֹרוֹת

When there were two haftaros, 

האָט מעֶן געֶזאָגְט הַפְטוֹרַת הַסִּדְרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי

they would recite the haftarah linked to the weekly Torah reading on Friday,

אוּן דִי אַנְדעֶרעֶ הַפְטוֹרָה (פוּן שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מָחָר חֹדֶשׁ וכו') שַׁבָּת

and the other haftarah (e.g., the one linked to Shabbos Rosh Chodesh or to the day preceding...

בְּתּוֹרָה אוֹר, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל תָּנוּ רַבָּנָן מִצְוַת נֵר חֲנוּכָּה

[In Torah Ohr Maamar Tanu Rabanan Ner Chanukah]

“כִּי אֵין כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" צָרִיךְ לְהְיוֹת “כִּי כְּדַאי כָּל הַדִּינִים"

[it is printed: "it is not worth all the judgement" it should say "it is worth all the judgement", remove the 'not']

שָׁם בֵּאוּר לְדִבּוּר הַמַּתְחִיל רָנִּי וְשִׂמְחִי סְעִיף הַמַּתְחִיל וְעַתָּה נָבוֹא

[ibid: Explanation to Rani V'Simchi, paragraph starting V'Ata Navo]

“שֶׁהוּא פְּנִימִית אֲרִיךְ אַנְפִּין" צָרִיךְ לִהְיוֹת “שֶׁהִיא פְּנִימִית אֵין סוֹף"

[it is printed: 'it is the inwardness of Arich Anpin (long face)", it should say "it is the inwardness of Ein-Sof (infinity)]

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Text courtesy of Sichos in English, Translation attempt by the podcaster.

"מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה “לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָ

The campaign of the Greeks was intended “to make [the Jews] forget Your Torah and have them violate the decrees of Your will.”

וּכְמַאֲמָר (בראשית רבה פרשה ט"ז) כִּתְבוּ כו' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל

In the words of Bereishis Rabbah, ch. 16[:4], [the Greeks challenged the Jews to] “write… that you have no share in the G‑d of Israel.”

כָּל הַמִּלְחָמָה הָיְתָה נֶגֶד אֱלֹקוּת

Their entire war was directed against G‑dliness.

זאָל מעֶן לעֶרנעֶן תּוֹרָה, זאָל מעֶן מְקַיֵּים זיַין מִצְוֹת הַמִּשְׁפָּטִים וְהָעֵדוֹת

They would have allowed the Jews to study Torah and observe mitzvos — the mishpatim and the eduyos — 

רַק שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' וְשֶׁהַמִּצְוֹת הֵם חֻקֵּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ

so long as they did not mention that the Torah was G‑d’s and that the mitzvos were “the decrees of His will.”

נִיט דעֶרמאָנעֶן אִין תּוֹרָה וּמִצְוֹת דעֶם עִנְיָן פוּן ג-טלִכְקַייט

[Their objective was that the Jews] refrain from associating G‑dliness with the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹף

It is customary when reciting Hallel without a minyan to say the blessing at the beginning and end,

גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל

even on those days when the full Hallel is not recited.

"הַנּוּסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַשְׁמָטַת תֵּיבַת "עַל

[According to Lubavitch custom,] the wording in the concluding blessing [of Hallel] is יהללוך ה' אלוקינו כל מעשיך, without the word על 

כָּל הַתְּפִילִּין מַנִיחִים קוֹדֶם מוּסָף

[On Rosh Chodesh,] one should put on all [the pairs of] tefillin before Mussaf,

אֲבָל הַשִּׁעוּרִים לוֹמְדִים אַחַר סִיּוּם כָּל הַתְּפִלָּה

but the [daily] readings should be recited after completing all the morning prayers.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דִי עֲבֵירוֹת פוּן דִי אִידעֶן (אִין דעֶר צַייט פוּן דִי יְוָנִים) זיַינעֶן געֶוועֶן

In the Hellenistic era, the Jews sinned

דאָס חַבֶרְ'ן זִיך מִיט דִי יְוָנִים, לעֶרנעֶן זיֵיעֶר קוּלְטוּר

by fraternizing with the Greeks, studying their culture,

חִלּוּל שַׁבָּת וּמוֹעֵד, עֶסעֶן טְרֵפוֹת, נִיט הִיטְן דִי אִידִישׁעֶ טַהֲרָה

desecrating Shabbos and the festivals, eating treif food, and failing to observe the laws of Jewish family purity.

דִי שְׁטרָאף-צָרָה אִיז געֶוועֶן

The blow of retribution was

דעֶר גיַיסְטִיגעֶר חוּרְבָּן פוּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

the spiritual destruction of the Beis HaMikdash,

הֲרִיגָה אוּן שְׁקלאַפעֶרַי אִין גָלוּת

the slaughter [of many thousands], and slavery in exile. 

דוּרְך תְּשׁוּבָה אוּן מְסִירַת נֶפֶשׁ

Teshuvah and mesirus nefesh

אִיז געֶקוּמעֶן דִי גְרוֹיסֶע ג-טלִיכֶע וואוּנְדֶער-יְשׁוּעָה, דֶער נֵס חֲנוּכָּה

brought about the wondrous G‑dly salvation — the miracle of Chanukah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek would customarily

כִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִת

On one of the evenings of Chanukah, he would hold a kind of farbrengen with the members of his family,

" וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא “לאַטקעֶס אָוועֶנט

including his daughters-in-law. This gathering was known as a “latke evening.”

וְכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ‏ הַזָּקֵן וְאַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

The Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe had done likewise.

בֵּין הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ הָרַבֵּיִים מְסַפְּרִים בִּסְעוּדָה זוֹ

The stories and subjects that they passed on at this festive meal

הָיוּ סִפּוּרִים אֲשֶׁר בְּכָל חֲנוּכָּה הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָם

included some that they spoke of every Chanukah,

אַף שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶה בְּשָׁנָה הֶעָבְרָה

even though they had spoken of them the previous year.

אַאַמוּ"ר הָיָה נוֹתֵן דְּמֵי חֲנוּכָּה בְּלֵיל נֵר הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי

My revered father, the Rebbe [Rashab], would distribute Chanukah gelt on the fourth or the fifth night of Chanukah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּמַּאֲסָר הַשֵּׁנִי שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — בִּשְׁנַת תקס"א

During the Alter Rebbe’s second incarceration, in 5561 (1800),

לֹא יָשַׁב בִּתְפִיסָא וּמַאֲסָר כָּבֵד כְּבָרִאשׁוֹנָה

the conditions of his confinement were not as harsh as they had been the first time.

אֲבָל הַמַּלְשִׁינוּת הָיְתָה כְבֵדָה יוֹתֵר

The slanderous charge, however, was far more severe,

כִּי עִקָּר הַהַלְשָׁנָה הָיָה עַל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְהַהִתְנַגְדוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה בִּמְאוֹד

for it focused [not on himself personally but] on the teachings of Chassidus, and the opposition was intense.

"הָיָה תָּפוּס בּ"טַיינעֶ סָאוועֶט

He was imprisoned in the Tainy Soviet prison,

יוֹם שֶׁיָצָא לְחֵרוּת: נֵר ג' דְּחַנוּכָּה

and was released on [the day of] the third Chanukah light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

טַל וּמָטָר

[From this date forward, we begin requesting] tal u’matar (“dew and rain”) [in the weekday Shemoneh Esreh].

נֵר חֲנוּכָּה אַחַר הַבְדָלָה וְקוֹדֶם אֲמִירַת וְיִתֶּן לְךָ

[On Saturday night, at home,] we kindle the Chanukah lights after Havdalah, before reciting VeYiten Lecha. 

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֵר חֲנוּכָּה קוֹדֶם הַבְדָלָה

In the synagogue, the Chanukah lights are kindled before Havdalah.

בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁמְּבָרְכִים הַחֹדֶשׁ

On Shabbos Mevarchim, 

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יִתְקַבְּצוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהַגִּיד כָּל הַתְּהִלִּים

the members of the chassidic brotherhood should rise early in the morning and gather in the synagogue to recite the entire Book of Tehillim. 

אַחַר הָאֲמִירָה יִלְמְדוּ כְּשָׁעָה מַאֲמָר שֶׁל חֲסִידוּת שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן לַכֹּל, וְאַחַר כַּךְ תְּפִלָּה

Following that, for about an hour, they should study a maamar of Chassidus that everyone can unders...

אַאַמוּ"ר הָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנוּכָּה בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב

My revered father, the Rebbe [Rashab], would kindle the Chanukah lights between the Afternoon Service and the Evening Service. 

וְלֹא הָיָה מְדַיֵּיק בְּפֶתַח שֶׁיִּהְיֶה מִדָּרוֹם לְצָפוֹן אוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב

He was not particular about whether it was placed in the doorway from north to south or from east to west. 

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ — אַחַר הַדְלָקַת כָּל הַנֵּרוֹת

[He would recite the hymn] HaNeiros Halalu after all the lights were kindled.

וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּסָמוּךְ לְהַנֵּרוֹת חֲצִי שָׁעָה

He would sit near the lights for half an hour [every evening],

לְבַד מֵעֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַכֵּב חֲצִי שָׁעָה —

except for Friday afternoon when he would not wait that long.

מְדַיֵּיק שֶׁיִּדְלְקוּ הַנֵּרוֹת חֲמִשִׁים מִינוּט לְכָל הַפָּחוֹת

He would see to it that the lights should burn for at least 50 minutes.

מִנְחָה, נֵר חֲנוּכָּה, נֵר שַׁבָּת

[On the eve of Shabbos during Chanukah, the sequence is:] the Afternoon Service; Chanukah lights; Shabbos candles.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(הֶמְשֵׁךְ)

(In continuation: [of yesterday])

בֵּאוּר ג' הַפְּסוּקִים — לְכוּ נְרַנְנָה — עַל פִּי מִדָּה מְמוּצַּעַת מִדַּת כָּל אָדָם

To explain the three verses beginning Lechu neranenah in a way that is meaningful to everyone:

מִיטְוואָך, אַז מעֶן הוֹיבְּט אָן טְראַכְטעֶן וואוּ וועֶט מעֶן נעֶהמעֶן אוֹיף שַׁבָּת

On Wednesday, a person begins to wonder where he will get his Shabbos needs,

— הֵן בְּפַּשְׁטוּת אוּן הֵן מִיט וואָס וועֶט מעֶן שַׁבָּת'ן —

- both in a literal sense and also, how he will “make” his Shabbos in a spiritual sense —

יעֶדעֶר אִיד אִיז דאָך שַׁבָּת גאָר אַנאַנדעֶרעֶר

for on Shabbos, every Jew becomes a very different person.

וועֶרט מָרָה שְׁחוֹרָה'דִיג

[Knowing that he is inadequately prepared,] he may become depressed.

אִיז דִי עֵצָה, לְכוּ נְרַנְנָה, בִּטָּחוֹן

The solution is Lechu neranenah: “Let us go and sing joyously” — let us have trust [in G‑d].

וועֶן עֶס קוּמט דאָנעֶרשְׁטאָג

When Thursday arrives, 

עֶס וועֶרט נעֶהנְטעֶר צוּ שַׁבָּת, אוּן עֶס אִיז נאָך אַלְץ נִיטאָ

Shabbos has drawn closer and he is still empty-handed;

אִיז יעֶמאָלט נְרַנ...

מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"ה

From a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875):

ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּת

The three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos. 

אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִין

With regard to Shabbos, the Zohar states: “All of the days are blessed from it.”

כּוּלְהוּ יוֹמִין אִיז כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ

“All of the days” refers to the six weekdays,

וואָס אוֹיף דעֶם האָט דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר געֶגעֶבּעֶן אַ בְּרָכָה כְּלָלִית

for which G‑d granted a comprehensive blessing:

וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

“And G‑d your L‑rd will bless you in all that you do.”

אִיז דִי בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו

The blessing of Shabbos extends to the days that precede it and follow it.

דִי הֲכָנָה צוּ שַׁבָּת אִיז מִיּוֹם ד

The preparations for Shabbos begin on Wednesday, 

אוּן דעֶר אָנְזאָג אִיז דעֶר קְלֵיינעֶר לְכוּ נְרַנְנָה, וואָס אִיז ג' פְּסוּקִים

and are heralded by the brief Lechu neranenah, the three verses [recited at the end of Wednesday’s Song of the Day].

Text and

מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א

One of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz]

לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה

is the recitation of the daily portion of Tehillim every morning after davenen, 

וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

including Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ

following the division of its 150 psalms according to the days of the month —

וְאַחַר אֲמִירָה בַּעֲשָׂרָה — קַדִּישׁ יָתוֹם

When this portion is recited with a minyan, it is followed by a Mourners’ Kaddish.

בְּחֹדֶשׁ שֶׁל כט יוֹם אוֹמְרִים בְּיוֹם כט הַשִּׁעוּר דִּשְׁנֵי הַיָּמִים

In a month of 29 days, the portions for both the 29th and the 30th days should be recited on the 29th day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מעֶן זאָל זִיך אוֹיסלעֶרנעֶן מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה

Everyone should study mishnayos by heart,

כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרֵיהּ דִילֵיהּ

according to his ability,

אוּן געֶהן אִין גאַס אוּן חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת

repeating them while walking in the street.

דעֶרמִיט וועֶט מעֶן זוֹכֶה זַיין צוּ מְקַבֵּל זַיין פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ

Through this, we will merit to greet Mashiach.

חֲסִידִים דאַרפעֶן לעֶרנעֶן חֲסִידוּת

Chassidim must study Chassidus. 

סְתַּם חֲסִידִים — יוֹם שֵׁנִי, יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם הַשַּׁבָּת

Chassidim in general should do so on Monday, Thursday, and Shabbos.

תְּמִימִים — שָׁעָה אַחַת בְּכָל יוֹם

Temimim should do so for an hour every day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַדְפָּסַת סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים — תַּנְיָא — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

The first printing of Sefer Shel Beinonim — Tanya 

נִגְמְרָה יוֹם ג' כ' כִּסְלֵו תקנ"ז בִּסְלאַוִויטאַ

was completed on Tuesday, 20 Kislev, 5557 (1796), in Slavita.

וְכוֹלֵל: חֵלֶק רִאשׁוֹן — סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים, חֵלֶק שֵׁנִי — חִנּוּךְ קָטָן וְשַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה

It comprised: Part I — Sefer shel Beinonim,and Part II — Chinuch Katan and Shaar HaYichud VehaEmunah.

אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה — מַהֲדוּרָא קַמָּא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: זאָלקוִוי תקנ"ט

The first edition of Iggeres HaTeshuvah was originally printed in Zholkva in 5559 (1799). 

מַהֲדוּרָא בַּתְרָא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: שׁקלאָוו תּקס"ו

The second edition was first printed in Shklovin 5566 (1806).

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה — שׁקלאָוו תּקע"ד

Iggeres HaKodesh was first printed in Shklovin 5574 (1814).

תּוֹצָאָה מְתוּקֶּנֶת שֶׁל כָּל ד' הַחֲלָקִים — וִוילנאָ ראָם תּר"ס

The revised edition including all four parts was printed in Vilna at the Romm press in 5660 (1900),

וְחָזְרָה וְנִדְפְּסָה כַּמָּה פְּעָמִים

and has since been reprinted numerous times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: חֲזוֹן עוֹבַדְיָ

The haftarah [for Parshas Vayishlach] begins Chazon Ovadiah (Ovadiah 1:1-21).

אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ

[Whenever Yud-Tes Kislev falls on Shabbos], the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading] and, [in the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.

אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית לְמִנְחָה אוֹ לְמַעֲרִיב

The sheliach tzibbur should not wear a tallis for the Afternoon or Evening Services.

לֹא בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה

[This applies throughout the year, including] Shabbosos, the festivals, and Rosh HaShanah.

הִלּוּלָא שֶׁל הָרַב הַמַּגִּיד — מִמֶּעזרִיטשׁ — ג' וַיֵּשֶׁב תקל"ג, וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּאַנאָפּאָלִי

[Yud-Tes Kislev] is the yahrzeit of the Maggid of Mezritch, [who passed away] on Tuesday of the week in which Parshas Vayeishev is read, 5533 (1772). His resting place is in Hanipoli.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן יָצָא לְחֵרוּת מִמַּאֲסָרוֹ הָרִאשׁוֹן — יט כִּסְלֵו, ג' וַיֵּשֶׁב, תקנ"ט, לִפְנוֹת עֶרֶב

The Alter Rebbe was liberated from his first imprisonment on Yud-Tes K...

ממכתב אאמו"ר

From a letter by my father:*

… יט כסלו … החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו

The 19th of Kislev...the festival on which "He redeemed our soul in peace," and our soul's illumination and vitality were given to us,

היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח

this day is Rosh Hashana for Chassidus

אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"הה נ"ע זי"ע

bequeathed us by our sacred forebears, 

והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל

identical with the teachings of the Baal Shem Tov.

זה היום תחלת מעשיך

"This day is the beginning of Your works,"

שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ

the fulfillment of the true intention behind the creation of man on earth,

להמשיך גילוי אור פנימיות תורתינו הקדושה

which is to call forth revelation of the light of the inward part of our holy Torah.

אשר נמשך ביום הזה בבחי' המשכה כללית על כללות...

This episode presents an overview and some history of the Hayom Yom, how it came to be and what role it plays in the life a Lubavitcher Chossid.

Presented in honor of the beginning of a new cycle of studying the daily Hayom Yom on Yud Tes Kislev, the beginning of the Chassidic calendar.

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

In the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב

The Tzemach Tzedek writes:

אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי

The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,”

(הַיְינוּ)

is such

שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ

that one desires nothing other than G‑d Himself.

וְלֹא אֲפִילוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ

One does not even desire “heaven” or “earth,”

שֶׁהֵם גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן

which allude here to the Higher Gan Eden and the Lower Gan Eden, 

כִּי רַק בְּיוּ"ד נִבְרָא כו

for they were created only through the letter yud. 

אֶלָּא תִּהְיֶה הָאַהֲבָה רַק לוֹ יִתְבָּרֵךְ לְבַד

Rather, one’s love is directed solely to G‑d,

דְהַיְינוּ לִמְהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁ

to His very Essence.

וְכַךְ הָיָה נִשְׁמָע הַלָּשׁוֹן מִמּוֹרִי וְר...

חֲסִידוּת חַבַּ"ד

Chabad Chassidus 

פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה

opens the gates of the halls of Chochmah and Binah, 

לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם

enabling one to know and recognize “the One Who spoke, and the world came into being.”

בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית

with an intellectual grasp,

מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב

It arouses corresponding feelings in the heart

לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבַּלֵב הַמְחוּיֶּבֶת מֵהַשְׂכָּלָה זוּ

that spring from the particular G‑dly concept that one has understood.

וּמוֹרָה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד

Moreover, it guides every individual —

לְפוּם שִׁעוּרָא דִילֵיהּ

according to his own level —

יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ

along the path by which he can draw near to holiness,

לַעֲבוֹד אֶת הֲוָיָ' בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹ

enabling him to serve G‑d with his mind and heart.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא

A main foundation of the Chabad approach

אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ

is for the mind, which naturally rules over the heart, 

יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to enlist the heart in the service of G‑d 

מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת

through abstraction, understanding, and a deepening awareness 

בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא

of the greatness of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

"בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב: "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה

[In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

The Alter Rebbe told his son, the Mitteler Rebbe:

דעֶר זֵיידעֶ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) זאָגט

My [spiritual] grandfather, (the Baal Shem Tov,) once said

אַז מ'דאַרף האָבּעֶן מְסִירַת נֶפֶשׁ אוֹיף אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

that one must have mesirus nefesh for ahavas Yisrael —

אֲפִילוּ צוּ אַ אִידעֶן, וועֶלכעֶן מ'האָט קֵיינמאָל נִיט געֶזעֶהן

even for a Jew whom one has never seen.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָה

The Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present.

הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹת

The cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised.

אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַד אֲחַרֵי סִיוּם בְּרָכָה שְׁלִישִׁית

The cup is held from the recitation of the phrase Rabosai, mir veln bentshen until the end of the third blessing. 

שֶׁאָז מַעֲמִידוֹ עַל הַשֻלְחָן

At that point, it is placed on the table.

בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו בִּאֵר אַאַמוּ"ר וְתוֹכֶן דְּבָרָיו

In one of his talks, my revered father, the Rebbe [Rashab], explained [the following concept]. To sum up his words:

יֵשׁ צַדִּיק יָשָׁר תָּמִים חָסִיד

There are [four levels]: tzaddik (a righteous man), yashar (an upright man), tamim (an earnest person), and chassid. 

צַדִּיק עַל שֵׁם קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה

The title tzaddik denotes one’s observance of the pos...

אָמַר אַאַמוּ"ר

My father, the Rebbe [Rashab], once said: 

חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת

Chassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence. 

וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר

The inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed,

כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶם

for it is part of [G‑d’s] Essence, 

וְהַתּוֹפֵס בְּמִקְצָתוֹ כְּאִלּוּ תּוֹפֵס בְּכוּלּוֹ

and when one grasps part of the Essence, it is as if one has grasped it in its entirety.

וּכְשֵׁם שֶׁהָעֶצֶם אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּךְ הַחֵלֶק אֵין לוֹ שִׁעוּר

Just as [G‑d’s] Essence has no limits, so too, this “part” has no limits.

עַל דֶרֶךְ הַכָּנָף מִין כָּנָף

It is like tzitzis, which must be made of the same material as the corner of the garment [to which they are attached]. 

עֶס אִיז מעֶהר נִיט וואָס עַצְמוּת האָט בּוֹרֵא געֶוועֶן אַ נְשָׁמָה אַז זִי זאָל זַיין אַ נִבְרָא

It is only that G‑d’s essence created the soul as a created being —

ו

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

The blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. 

וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ

It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh,

וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת

and not only on Shabbos.

מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

We have received the following tradition from the Baal Shem Tov:

כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר לֹא טוֹב עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

If one hears an unfavorable report about another Jew,

גַּם אִם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ

even a stranger,

צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר צַעַר רַב

one should be deeply distressed,

כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדַּאי לֹא טוֹב

for either of two undesirable factors is true:

אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁמְּסַפְּרִים עַל פְּלוֹנִי

If the unfavorable report is true,

הֲלֹא הוּא לֹא טוֹב

that is undesirable.

וְאִם אֵינוֹ אֱמֶת

And if it is untrue,

הֲלֹא הַמְּסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצָּב לֹא טוֹב

the person conveying it is in an undesirable situation.

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים)

חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד)

"משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א"

חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד)

"לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ"

שָׁם

"דַּעַת ר"י וְכֵן הָאֱמֶת" הֶעֱבִיר קוּלְמוּס עַל "וְכֵן הָאֱמֶת"

"שָׁם (שה. א): "הַתֹּהוּ דִּנְקוּדִּים" נִתְקַן "הַתֹּהוּ דַעֲקוּדִּים

In the above text,

the Rebbe Rayatz cites several emendations of the Rebbe Rashab 

to the Hebrew wording of the Alter Rebbe’s mystical commentary on the Siddur.

To know the text please listen to the audio.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק

[On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk.

בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

Word had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities.

בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת נֹחַ כח תִּשְׁרֵי נָסַע בְּלִוְיַת פְּקִידִים מִלּיוּבּאַוִויטשׁ

On the first day of Parshas Noach, the 28th of Tishrei, he was duly escorted by several officials from Lubavitch.

בַּצָּהֳרַיִם בָּא לְדָאבּרָאמִיסל

In the afternoon, he arrived in Dobromisl

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מַיִם רַבִּים גו

and delivered the maamar entitled Mayim Rabim. 

יוֹם ב' נָסַע מִשָּׁם עַד לִיאָזנאָ

On Monday he proceeded to Liozna,

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי גו

where he delivered the maamar entitled Reshafeha Rishpei Esh. 

יוֹם ג' מִשָׁם לְוִויטעֶפּסק

On Tuesday he reached Vitebsk

וְיָשַׁב שָׁם תָּפוּס עַד יוֹם א' וַיִשְׁלַח י' כִּסְלֵו

and remained there in confinement until the Sunday of Parshas Vayishlach, 10 Kislev.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד

The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773)

וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח

and the anniversary of his passing in 5588 (1827).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין

His resting place is in Niezhin.

ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר

On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a maamar 

וְהוּא חֵלֶק פֶּרֶק נ"ג מִסֵּפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים (תַּנְיָא)

that was [later to appear as] part of chapter 53 of Tanya, 

הַמְדַבֵּר עַל דְּבַר בַּיִת רִאשׁוֹן

which discusses the First Beis HaMikdash.

לְמָחֳרָתוֹ אָמַר חֲסִידוּת עוֹד הַפַּעַם

On the following day he taught Chassidus again,

סִיּוּם פֶּרֶק הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד גְּמִירָא

concluding [what later constituted] the end of that chapter [and the entire book].

כִּי הַמַּאֲמָרִים מֵרֹאשׁ הַשָׁנָה תק"ן עַד י' כִּסְלֵו תקנ"ד

For the maamarim he delivered from Rosh HaShanah, 5550 (1789) until 10 Kislev, 5554 (1793),

(אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְלְלוּ לִקּוּטֵי עֵצוֹת מִשָּׁנִים הַקוֹדְמוֹת)

which include selected words of counsel from earlier years,

מֵהֶם נִסְדְרוּ נ"ג פִּרְקֵי סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים.

they constitute the 53 chapters o

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין

When a person contemplates

וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן

the great kindness of the Creator —

אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז

in that the tiniest of insignificant beings, man,

קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים

can bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר

of Whom before it is said that “His greatness cannot be fathomed” —

דאַרף דעֶר מעֶנטשׁ זַיין תָּמִיד בּאַגַייסטעֶרט

he should always be high-spirited

אוּן טאָן דִי עֲבוֹדָה בְּלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

and carry out his Divine service with an eager heart and spirit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר

The haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14).

שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן

There are three schools of thought:

חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר

(a) The school of thought that negates [preoccupation with] materiality

עַל יְדֵי הוֹרָאַת שִׁקּוּץ וְתִעוּב כָּל עִנְיָנִים הַגּוּפְנִיִּים וְהַחוּמְרִיִּים

by pointing out the disgusting and abhorrent nature of all bodily and material things. 

חָכְמַת הַמּוּסָר

This is the approach of Mussar.

חָכְמַת הֲכָּרַת מַעֲלַת הַצּוּרָה וְהָרוּחָנִי בְּמִדּוֹת וּבְמוּשְׂכָּלוֹת

(b) The school of thought that recognizes the greatness of the spiritual essence of the emotions and the intellect

וְהוֹרָאַת אוֹפַנֵּי הַקֵּרוּב אֲלֵיהֶם

and indicates how one can draw close to [this kind of awareness].

חָכְמַת הַחֲקִירָה

This is the approach of Chakirah.

חָכְמַת הַגְבָּרַת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

(c) The school of thought that makes Form dominate Matte...

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said:

קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

The recitation of the Shema before retiring at night

אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין

is a miniature version

וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף

of the confession a person makes before his soul departs from his body.

נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן אַוועֶק פוּן יְרִיד

At that time, however, one leaves the fair forever;

אוּן עֶס עֶנדִיגט זִיך שׁוֹין דעֶר מִסְחָר פוּן הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם

that puts an end to the transactions that can be undertaken “today, [which is the time] to perform them.” 

אוּן אִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה פוּן יעֶדעֶר נאַכט

When we recite the Shema before retiring every night,

האַלט מעֶן נאָך אִין מִיטן יְרִיד

we are still in the midst of the fair —

אוּן מעֶן קעֶן נאָך אוֹיפטאָן

we can still achieve something.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה

“Behold, a ladder was standing on the ground.” 

תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת

Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness.

וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה

Though it “stands on the ground,”

הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד

for prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d, 

אֲבָל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה

“its top reaches up to Heaven:”

בִּבְחִינַת בִּיטוּל עַצְמִי

[it brings a person to] utter self-nullification (bittul atzmi). 

אֲבָל בָּא לָזֶה עַל יְדֵי הַקְדָּמַת הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה

One arrives at this by first attaining an understanding

בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה

of Pesukei DeZimra, 

בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע

the blessings that frame the Shema, 

וּקְרִיאַת שְׁמַע

and the Shema.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת

For mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips.

וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם

Then, while they are still moist, they are passed over the lips.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד

One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch],

כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת

was that the Baal Shem Tov traveled widely,

וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ

whereas the Maggid remained at home.

עוֹד זֹאת

Moreover,

בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד

during the period of the Maggid’s leadership, 

כְּבָר הָיָה מְפוּרְסָם עִנְיַן הַחֲסִידוּת גַּם בְּמֶרְחַקִּים

Chassidus was already widely known, even in distant communities,

עַל יְדֵי נְסִיעוֹת הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא

due to the extensive journeys of the “holy brotherhood,” [the inner circle of his disciples].

וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי בָּתִּים בֵּינוֹנִים נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְמעֶזרִיטש.

Many common people had already established a connection with Chassidus and were visiting Mezritch.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר

In the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented

הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי

on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.”

כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת

[He explained:] “Prayer should be energetic.

וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה וּמְחַיִּים אוֹתוֹ

Giving tzedakah to a poor person and enlivening him before praying

נִתּוֹסַף חַיּוּת הַרְבֵּה בִּתְּפִלָּה

greatly increases one’s own vitality while praying.”

וְנִעֲנַע בְּיָדוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְרַמֵז שֶׁהָרִבּוּי בְּהַפְלָאָה

And as my grandfather said these last words he waved his hands upward, to indicate a truly wondrous increase.

וְכַמָּה פְּעָמִים קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

Before my father, [the Rebbe Rashab,] began to daven, 

הָיָה אַאַמוּ"ר מְחַזֵּר אַחֲרֵי עָנִי לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל

he would often search for a poor person to whom to give something to eat.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questio

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר

By R. Yekusiel Liepler,

(דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד)

a chassid of the Alter Rebbe,

אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן

there were times

וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב

that he would daven the morning, afternoon, and evening services

אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ

one right after the other.

עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מַפְסִיק זַיין

There was simply no time for breaks between them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו

We bless the month of Kislev.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּזֶה

No words can describe the great merit accruing to those who participate in the holy task of reciting Tehillim as part of a congregation,

וְגוֹדֶל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל מַעְלָה כִּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁ

nor the great pleasure this arouses Above, as is spoken of in the sacred literature.

וְאֶפֶס קָצֵהוּ בְּקוּנְטְרֵס תַּקָּנַת אֲמִירַת תְּהִלִּים בָּרַבִּים (קוֹבֶץ מִכְתָּבִים, א)

A mere sliver of this is recorded in [the booklet entitled] Kuntreis Takkanas Amiras Tehillim BeRabbim (Kovetz Michtavim).

וְאַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל

Fortunate are you, O Israel.

וּבִגְלַל זֹאת תִּתְבָּרְכוּ

By virtue of these endeavors, may you be blessed,

אַתֶּם נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ

you, your...

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא

The concept of hashgachah peratis means

דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם

not only that every particular movement of the various created beings

הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

is controlled by Divine Providence,

וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ

which also determines the vitality and ongoing existence of that created being;

אֶלָּא עוֹד זֹאת

it also means

דִּתְנוּעָה פְּרָטִית שֶׁל נִבְרָא

that each particular movement of every being

יֵשׁ לָהּ יַחַס כְּלָלִי לִכְלָלוּת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה

is directly related to the overall intent underlying the creation….

דִּבְצֵרוּף וְאִחוּד כָּל הַפְּעוּלוֹת הַפְּרָטִיוֹת

For through the combination and synthesis of all the particular activities…,

נִשְׁלְמָה כַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד הַבְּרִיאָה כּוּלָהּ

the sublime mystical intent underlying all of creation is consummated.

וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָם

A person should consider:

וּמַה אִם תְּנוּעַת עֵשֶׂב בָּאָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

If the movement of a blade of grass is prompted by Divine Providence

וְנוֹגַעַת לְהַשְׁלָמַת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה

and has a role to play in fulfillin

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר

R. Aizik HaLevi of Homil related:

כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ

“When I came to Liozna, 

מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים

I met elder chassidim

שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק

who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok. 

וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַייהוּ

They would frequently repeat the adage:

האָבּ האָלט אַ אִידעֶן

“Love a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר האָלט האָבּעֶן

and G‑d will love you.

טוּ אַ טוֹבָה אַ אִידעֶן

Do a favor for a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר אַ טוֹבָה טאָן

and G‑d will do a favor for you.

זַיי מְקָרֵב אַ אִידעֶן

Befriend a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר מְקָרֵב זַיין

and G‑d will befriend you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא

The true path

שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ

demands that one recognize his essential nature,

בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית

with a genuine acknowledgment

בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ

of one’s shortcomings

וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ

and virtues. 

וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת

And when one is aware of his shortcomings,

לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

he should correct them with actual work,

וְלֹא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַד

and not discharge his obligation by merely sighing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

Supernal Providence

בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט

brings every Jew to his dwelling place

צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה

in order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah.

וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט

And when one plows and sows, things grow.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים

In material matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself,

וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ

and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him.

בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים

In spiritual matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone who is on a higher level than himself,

וּלְהִתְחַנֵן לְה

and petition G‑d 

שֶׁיִתֵּן לוֹ דֵעָה טוֹבָה לְהִתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ

to grant him the proper understanding to learn from that person,

וְכֹחַ וְעוֹז שֶׁיוּכַל לַעֲלוֹת בְּעִלּוּי

and the strength and fortitude to elevate himself, level after level.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two times 

אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג

in the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843),

פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה

for firmly resisting the czarist government’s demand

וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכו

for changes in the [traditional Jewish] educational system, and the like.

דעֶר מִינִיסטעֶר האָט אִים געֶפרעֶגט

The Minister protested

דאָס אִיז דאָךְ מְרִידָה בְּמַלְכוּת

that such a stance constituted a rebellion against the king.

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶעֶנטפעֶרט

The Tzemach Tzedek replied:

מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אִיז חַיָּב מִיתָה בְּגוּף

“A person who rebels against a king becomes liable for physical death.

אָבּעֶר מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם אִיז חַיָּב מִיתָה בְּנֶפֶשׁ

One who rebels against the Kingdom of Heaven is liable for spiritual death.

אִיז וואָס אִיז גרעֶסעֶר

Which is more serious?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch,

שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה

from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). [The teaching is based on a verse from the prophet Yeshayahu.]

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי

“I (Anochi) made the earth and I created man upon it.”

אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִי

This means that… Anochi, [a term signifying the One]

שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים

Who is hidden and concealed from even the highest emanated beings,

הִלְבִּישׁ עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים

enclothed His Essence in numerous self-screening contractions 

לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִים

in order to radiate forth the emanated beings, and to produce the created beings, 

שְׂרָפִים חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

[including] seraphim, as well as chayos and ofanim — angels and...

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה

Serving G‑d through prayer 

הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב

brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart,

וּשְׁנֵיהֶם יַחַד

and both [heart and mind] unite

בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת

in the actual observance of mitzvos 

בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

with a fear of Heaven

וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת

and with the acquisition of positive character traits.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן

On this day the Rebbe Rashab was born,

שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק

in the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.”

נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

The Rebbe Rashab was given the name of the Mitteler Rebbe and half of the name of the Tzemach Tzedek’s father.2

בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ הָיָה אַאַמוּ"ר אוֹמֵר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

Every year, on his birthday, my revered father [the Rebbe Rashab] would deliver a maamar,

אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּחֲשָׁאִי, מִלְבַד כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ

but unless the day fell on Shabbos, it was delivered in private.

בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת הָאַחֲרוֹן בְּעָלְמָא דֵין

On his last birthday in this world, 

אָמַר מַאֲמָר נָתַתָּ לִירֵאֶךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קוֹשֶׁט סֶלָה

he delivered a maamar based on the words, Nasata Liyreiecha Nes [...]. 

כְּשֶׁסִיֵּם אָמַר לִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת צָרִיךְ לוֹמַר חֲסִידוּת

When it ended, he told me: “On one’s birthday one should deliver a discourse of Cha...

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת

In response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response:

חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

“Chassidus is Shema Yisrael. 

שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם

The word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) —

וְאוֹמֵר מָרוֹם וְלֹא שָׁמַיִם

‘on high,’ not ‘heavenward.’

מָרוֹם אִיז העֶכעֶר אוּן העֶכעֶר

That means higher and higher,

לְהַגִּיעַ לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל

reaching beyond the intellect.

וְזֶה גוּפָא לְהָבִינוֹ בְּשֵׂכֶל

Yet [we should] understand this very [non-intellectual] dimension with our minds as well —

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּה

as the verse continues, “and behold Who created these.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה

סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה

יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס

וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת

וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו

הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ

תּוֹךְ כָּל עָלְמִין, אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן

We must carefully watch our time.

מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה

We have to accept the yoke of the Torah.

יעֶדעֶר זְמַן

Every moment

יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק

and every day that passes

אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג

is not only a day,

נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן

but a chunk of life.

דִי טעֶג גֵייעֶן

The days pass by,

כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק א' הֲלָכָה א')

as our Sages say (Talmud Yerushalmi, Berachos 1:1): 

יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא שַׁבָּת נִכְנָס כו' חֹדֶשׁ כו' שָׁנָה כו

“A day arrives and a day departs; a week arrives…, a month…, a year….”

דעֶר טאַטעֶ האָט געֶזאָגט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

My father, [the Rebbe Rashab,] used to say in the name of the Alter Rebbe:

אַזוּמעֶרדִיגעֶר טאָג אוּן אַוִוינטעֶרדִיגעֶ נאַכט אִיז אַ יאָהר

“A summer day and a winter night is an entire year.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת

Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions.

בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת

When it is not assigned a task by the mind or the emotions,

גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר

it still remains active, thinking and imagining.

אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית

However, not only does this activity lack substance,

אֶלָּא הִיא גַּם פְּרוּעָה לְשִׁמְצָה

it is uncontrolled and decadent....

וּמְבוּאָר כִּי סִבַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אוֹ רָעוֹת הוּא דִי פּוּסטקַייט פוּן קאָפּ

As is explained elsewhere, the cause of alien thoughts (machshavos zaros) and evil thoughts (machshavos ra’os) is an empty mind.

דְּכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עָסוּק

When one’s mind is busy,

אָז יֵשׁ לְהַמַחֲשָׁבָה מַה לְשָׁרֵת

thought has a purpose to serve,

וְאֵין מָקוֹם לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ

and there is no place for foolish and worthless thoughts that lack substance.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cabl

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא

The haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37).

דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן

In the spiritual realm, the soul awaits

אוֹיף דעֶם זְמַן

the time

וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף

when it will be granted the merit of descending into a body,

וַוייל דִי נְשָׁמָה פִילט

because the soul appreciates

וואָס זִי קעֶן אוֹיפטאָן זַייעֶנדִיק דאָ לְמַטָה

what it can accomplish down here [on the material plane].

זִי קעֶן קוּמעֶן צוּ דעֶם לְהִתְעַנֵג עַל הֲוָיָ

It can arrive at a true delight in G‑dliness.

אִיז אוֹיף וועֶן לֵייגט מעֶן עֶס אָפּ

How long, then, are we going to postpone this delight?1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” 

לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים

Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life —

וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ

to build a dwelling place for G‑d.

וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

Moreover, every individual, whoever and wherever he may be,

צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹ

must make great efforts

לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית

to seek out and find a “spiritual livelihood,”

כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִית

just as he seeks out ways of earning his material livelihood.

וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץ

This is because “he desires His way” — G‑d’s path —

כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה

as is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).” 

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִים

For there are two paths,

דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מ...

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא

The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples,

דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת

combining acumen and erudition.

אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁ

It embraced the writings of Rambam, R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher,

אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִים

and other commentaries of the Rishonim 

וועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנט

that were relevant to the passage under discussion.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁ

The Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish.

אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִין

When they were studying Tractate Arachin, 

אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאי

they reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.” 

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁט

The Baal Shem Tov explained:

לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי

“Evil speech kills all three people —

דעֶם אוֹיסטראַכטעֶר

the p

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

One of the Alter Rebbe’s first teachings,

"וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר

which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט

Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply that

הֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע

Havayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature,

אוּן — הֲוָיָ' אֶחָד.

and that Havayah Echad — Havayah is One.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא)

בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם

"שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

. שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא

בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר

“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"ר

There are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu,

שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"ב

which he began writing in the winter of 5652 (1901).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

The Alter Rebbe 

"פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן

used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.”

מעֶן דעֶרצֵיילט

As is related,

אַז אִין כְּתָב

writing about this concept

פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת

would bring him to such exhilaration

מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן

that he could write no more than its first three letters — אצי.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים

When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old,

נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא

he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira 

וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ

and began to cry, he complained;

מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה

“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?”

וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק

“When a Jew who is a tzaddik 

צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט

decides at the age of ninety-nine

אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין

that he must circumcise himself,

אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִים

he is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר

The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” 

וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא

A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d —

שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא

with the One Who gives that command.

וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

This is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” 

דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ

The reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.

וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי

By way of analogy:

אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר

A simple person

יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי

feels innately humble, utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage.

וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם

Similarly, from the sage’s perspective...

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא

In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are:

הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף

first, removing the foreskin of the body,

הַלָּשׁוֹן

then of the tongue,

הַלֵּב

and then of the heart —

מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה

action, speech, and thought.

אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה

Avraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah,

הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָה

first “recognized his Creator” — thought;

אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּר

then publicized G‑d’s existence — speech;

וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂה

then performed the circumcision — action.3

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

When the Alter Rebbe wished

לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת

to bless R. Yekusiel Liepler with wealth,

אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה

the latter replied that he had no desire for it,

שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה

lest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.

וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים

When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life,

אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרן

he replied: “But not peasant years.

וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ

[Not years of] those ‘who have eyes, but do not see;

אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ

who have ears, but do not hear’ —

מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט

who neither see nor hear G‑dliness.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ

The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens.

אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה

Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

Every Jew, 

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה

man or woman,

יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִי

has the moral and spiritual power

לְהַשְׁפִּיעַ

to become a source of influence

לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָה

for his friends and associates, and to situate them in a ray of light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם

Studying Torah every day

נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

critically affects our very lives:

לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד

not only the soul of the person studying,

כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ

but the souls of his household as well,

שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת

for then the atmosphere in the home

הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

is one of Torah and the fear of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)

In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: 

בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה

“Bereishis is a happy parshah, 

אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק

even though its conclusion is not so pleasant. 

נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל

Noach is [the parshah of] the Flood,

אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ

but the end of the week is cheerful:

געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּ

our Patriarch Avraham is born.

דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ

“The really joyful week is Lech Lecha, 

אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ

for throughout that entire week we live with Avraham,

דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן

who was the first to utterly devote his life

אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלט

to proclaiming G‑d’s existence in the world.

אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ

And this mesirus nefesh 

האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה

our Patriarch Avraham bequeathed as an inheritance

צוּ אַלעֶ אִידעֶן

to all Jews.”

Text and Tra

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"א

In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said:

אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת

“Once, in his first years as Rebbe,

האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים

the Alter Rebbe declared in public:

"מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"

‘We must live with the times.’

דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל

“Through his brother, R. Yehudah Leib, 

האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן

the elders of the chassidic community discovered

אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט

the Rebbe’s intent:

אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

We must live with the Torah portion of the week

אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְ

and, more specifically, of the current day. 

נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג

It is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day;

נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִיר

we must live with i

בְּמִנְחָה

[In the Torah Reading] at the Afternoon Service,

וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week,

קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו

the third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”

כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: 

מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו

“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ 

וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה

and thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’ 

הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִים

the mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]

וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

“Propelled by the decree of Sublime Providence,

הַלֵּל

In Hallel, 

כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא

one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses,

וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִיד

even when praying alone.

וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִים

The verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah Yishmereini should be recited three times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת

[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, 

וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה

unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.

אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים

One of the householders in Mezhibuzh

האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִת

had a running argument with a fellow townsman.

אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהל

Once, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,

האָט עֶר געֶשׁרִיעֶן

he cried out

אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין

that he would tear apart his adversary like a fish.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנט

Hearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands

אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶן

and stand near him in a circle with their eyes closed.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט אויף דִי אַקסלעֶן

He then closed the circle by resting his own hands on the shoulders

פוּן דִי צוֵ...

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם

It is written:1 “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.”

לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת

The study of the Torah and the observance of the mitzvos 

הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין

are the wedding ring

שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל

with which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people,

לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָם

obligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת

The Torah and its mitzvos 

מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם

encompass a person’s life

מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹ

from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above].

וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה

The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light,

בְּשֵׂכֶל בָּרִיא

with a sound mind,

וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹת

lofty emotions,

וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת

and upright conduct —

לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

not only between man and G‑d,

אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

but also between man and man.

כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"ל

For a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages

הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ

lives a happy life, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם

The verse — “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” —

מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה)

the Alter Rebbe quotes and cites a classic teaching based on it (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25).

בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

However, the Alter Rebbe cites this teaching in the name of the Baal Shem Tov —

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים

even though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim. 

וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר

This fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.

וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה

[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this.

כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַ

The utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation.

שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשּ...

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים

There are ten melodies, 

מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד

some of them merely melodic phrases,

מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָם

whose composition is ascribed to the Alter Rebbe.

הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי

Those ascribed to the Mitteler Rebbe 

הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיו

were composed in his time and were sung in his presence.

אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָם

He was not their composer, however.

וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִים

He had a group of musical young men

"וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶ

who were known as “the Mitteler Rebbe’s choir,”

וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹת

which comprised

בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶה

singers

וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִים

and various instrumentalists.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן

We bless the month of Marcheshvan.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּיר

The haftarah begins with Ko amar and ends with veyadir.

הַהִתְוַעֲדוּת — פאַרְבְּרֵיינגעֶן — בְּרַבִּים בִּכְלַל

Holding public farbrengens in general,

וּבְשַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּפְרַט

but especially on Shabbos or Motzaei Shabbos, 

הִיא אַחַת הַיְסוֹדוֹת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידִים וְהַחֲסִידוּת

is one of the foundations of the path of chassidim and Chassidus. 

וּפֶתַח וּמָבוֹא לַמִּצְוָה הַיְסוֹדִית דְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

It is a portal to the observance of the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael, the obligation to love one’s fellow Jew.

רוּבָּא דְּרוּבָּא

In most cases,

הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים

the main speakers at each farbrengen 

תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְ...

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה

There is no public Torah Reading at night.

נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִית

The Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service.

אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁית

It is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Bridegroom(s) of the Torah or the Bridegroom(s) of Bereishis.

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק

The person who is called to the reading of the concluding passage of the Torah says the words Chazak, chazak, venis’chazeik together with the rest of the congregation.

שיעורים: חומש: ברכה,שישי ושביעי עם פירש"י

Chumash: B'racha, Shishi and Shevi'i with Rashi.

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תק"מ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

On Simchas Torah, 5540 (1779), the Alter Rebbe declared:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ

“It [i.e., the Torah] is a tree of life to those who hold fast...

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹם

We recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day.

הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

Hakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres.

הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ

The haftarah begins with Vayehi kechalos and ends with u’leYisrael amo.

אֵין אוֹמְרִים הַיְהִי רָצוֹן בִּיצִיאָה מִן הַסּוּכָּה.

When taking leave of the sukkah [for the last time during the festival],we do not recite the Yehi ratzon [that appears in some Siddurim].

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּוִּים בְּכַמָּה עִנְיָנֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים

Shemini Atzeres and Rosh HaShanah are similar in terms of certain mystical intentions (kavanos) and Supernal Unifications (yichudim). 

אֶלָּא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה

On Rosh HaShanah, however, they are framed in terms of ascent,

וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הֵם בְּעִנְיַן הַהַמְשָׁכָה

whereas on Shemini Atzeres, the thrust is on drawing G‑dliness downward.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעֲבוֹ

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

When reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, 

גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָא

Parshas Berachah3 is read only once.

הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

There were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], instructed to read it on Hoshana Rabbah together with the commentary of Rashi. 

וְאֵינָהּ הוֹרָאָה לְרַבִּים

This, however, is not a general directive.

וּבְעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹמְרִים אוֹתָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

On the day before Simchas Torah it should be recited [verse by verse] twice in the original and once in its Aramaic translation.

קוֹדֶם הַלֵּל מְסִירִים שְׁתֵּי הַכְּרִיכוֹת שֶׁעַל הַלּוּלָב

[On the morning of Hoshana Rabbah], before Hallel, one removes the two upper bands around the lulav itself,

וְנִשְׁאָרִים רַק הג' מְאַגְּדִים ג' הַמִּינִים יַחַד

leaving only the three bands that bind it together with the hadassim and the aravos.

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

An Eruv Tavshilin is made.

בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה טוֹבְלִים פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּד

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ

[Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu.

אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen 

שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

that this practice reflects the concept that as a result of having experienced earnest submission before praying,

שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹ

and feeling contrite [on account of one’s sins],

עַל יְדֵי זֶה דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּה

a person can then reach spiritual exuberance when he prays.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִיתָא

It is stated

שֶׁכָּל הַשָּׁנָה

that throughout the year,

בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

when asking in Shemoneh Esreh [that G‑d bless this year]

וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה

“and all the varieties of its produce for good,” 

צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹג

we should have in mind the wheat to be used for matzah, and the esrog. 

בְּמָקוֹם אֶחָד נִזְכָּר מִלְּבַד הַנִּזְכָּר לְעִיל גַּם יַיִן לְקִדּוּשׁ

One source adds the wine used for Kiddush.

וְאָז בְּמֵילָא תִּהְיֶה כָּל הַתְּבוּאָה לְטוֹבָה

Then, as a matter of course, “all of the varieties of its produce” will prosper.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ

[On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana om ani chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, 

אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת

but we circle [the reader’s dais] only once.

אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end

בְּאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאוֹמְרָם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end of each of the phrases that the sheliach tzibbur chants aloud.

בְּהַשְּׁאָר אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת

For the other phrases, the word Hoshana is said only once.

"מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל בְּקוֹל רָם מֵאוֹת "ס" אוֹ "ע

According to our custom, the sheliach tzibbur begins to chant aloud from the phrases that begin with the letter samech or ayin.

"מְדַיְּקִים לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף שָׁלֵם וּמַשְׁלִימִים בְּאוֹת “ת

One should make a point of fully circling [the reader’s dais], completing the circuit as on

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

The hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are recited in a whisper. The same applies to VeYiten Lecha [on Motzaei Shabbos].

בְּמוּסַף - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אַחֲרֵי פְּסוּקֵי כָּל יוֹם וְיוֹם

In the Mussaf Service, the sentence beginning U’minchasam veniskeihem is recited after the verse that details each day’s sacrifices.

בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעֲנוֹת

On Shabbos, no Hoshanos hymn is recited.

עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּנִסְיוֹנוֹת

By serving G‑d in the face of challenges, 

מִתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ

the yechidah in the Divine soul11 becomes revealed.

כְּמַאֲמַר חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ

An allusion to this may be perceived [through a mystical interpretation of the following p...

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה

When reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

Before the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related:

תּקס"ט האָבּעֶן מִיר געֶהעֶרט פוּן זֵיידעֶן דעֶם זעֶקסטעֶן מאָל

“In 5569 (1808), for the sixth time, we heard my grandfather [the Alter Rebbe]

דעֶם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם — הָרִאשׁוֹן — פון לִקּוּטֵי תּוֹרָה

deliver the first of the [two] maamarim in Likkutei Torah that are entitled U’She’avtem Mayim (“And you shall draw water [in joy from the wellsprings of deliverance]”).

אוּן עֶס אִיז געֶוועֶן עַל דֶּרֶךְ וִוי דִי גְמָרָא זאָגט (יְרוּשַׁלְמִי סוּכָּה פֶּרֶק ה' הֲלָכָה א') שֶׁמִשָּׁם שׁוֹאֲבִים

The experience was reminiscent of the comment of the Sages (Talmud Yerushalmi, Sukkah 5:1), ‘From there they drew [ruach hakodesh].’ 

יוֹנָה האָט מְקַבֵּל געֶוועֶן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה גִּלּוּי הַנְּבוּאָה

At Simchas Beis HaShoevah, Yonah received prophetic revelation.

מִיר האָב

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם

When handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them,

אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר

one should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.” 

וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹן

This practice applies especially on the first day,

וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּקַבֵּל

and it is of benefit both to the donor and to the recipient.

הוֹרָה אַאַמוּ"ר שֶׁיַּתְחִילוּ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ

My revered father, the Rebbe [Rashab], directed that one should begin reciting the blessing Shehecheyanu 

כְּשֶׁהַלּוּלָב בְּיָדוֹ אַחַת וְהָאֶתְרוֹג בַּשְׁנִיָּה

while holding the lulav in one hand and the esrog in the other.

הַפְּסוּקִים כִּי אָמַרְתִּי גו' - רַק בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

[When reciting the Hoshanos, we say the verses and phrases that appear in the Siddur after each day’s reading, such as] Ki Amarti…, only on Hoshana Rabbah.

גַּם בַּיּוֹם מְבָרְכִים לֵש...

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

[Today] an Eruv Tavshilin is made.

אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת

No more than two willow twigs are taken.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִים

One may, however, take more than three myrtle twigs.

מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב

To perform the mitzvah in its optimum manner, one makes a point of binding the lulav [with the hadassim and aravos] in the sukkah on erev Sukkos.

עַל הַלּוּלָב שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת

Two rings [made of leaves of the lulav] are bound around the lulav alone, [higher than the other three rings that will bind the lower ends of the hadassim and aravos to its base].

וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְׁתֵּיהֶם תִּהְיֶינָה מְכוּסוֹת בַּהֲדַסִים וַעֲרָבוֹת

One should endeavor to see that these two rings are hidden by the [upper e...